נתחיל מדוגמא של עיצוב מתקופת מלחמת העולם השנייה.

אנחנו בוחנים מערכת פטיפון בעלת כינוי - ארון הקבורה של שילגיה.

אנחנו שואלים את עצמנו, מה מיוחד פה? אני עושה את זה בשעור נגרות בכיתה ח.

יש פה שינוי משמעותי, אנשים מתחילים לצרוך את הדברים האלה. אפילו בטלויזיה, בשחור לבן, אפשר לראות את האלמנטים העיצוביים במוצר.

יש פה הבדלי צבע שאפשר לראות גם בגווני האפור.

שימו לב ליחידה של הדיגי הבייתי. אנחנו נמצאים בעידן של מעברי טכנולוגיות, יש פה את התקליט, את הטייפ ואחרכך מתחילים להיכנס גם הקסטות המגנטיות הקטנות (לא דיסקים). טכנולוגיית המוזיקה עוברת כל הזמן שינויים, אם זה טייפ הסלילים, הפטיפון, קסטות גדולות יותר A-trak קלטות דיגיטליות ולבסוף ה סידי CD. הדברים האלה עוברים שינויים טכנולוגיית כל הזמן.

טכנולוגיית המוזיקה או האמצעי שאיתו מגישים לנו את המוזיקה, חוזרים לאמצעי הבסיסי ביותר, הטרנזיסטור. תבתכלו על הצבעים מסביבכם, גווני האפור, החום.. תראו את האסטטיקה הרציונאלית והפונקציונאלית. זה הפך להיות בררת המחדל. אם הייתי מכניס פה פתאום גוון אדום בולט, זה היה נתפס כהצהרה.

אנחנו נמצאים בתוך קונטקסט של פונקציונאליות.

זו לא צורת החשיבה הרגילה שקיימת בעולם. זו לו גזרה בעולם ה עיצוב תעשייתי . זה בסך הכל נובע מרוח התקופה.

| נונסנס פטנטים | | עיצוב דיזינגוף | | הליך פיתוח המוצר בחברות טכנולוגיה | | עיצוב המוצר |

-----------------