עבודה נכונה עם מפתחי אפליקציות הודים, ומזרח אירופאים

הוזלת עלויות הפיתוח באמצעות עבודה עם מפתחי אפליקציות בהודו ומזרח אירופה

בניגוד לפיתוח מוצר פיזי, עלויות פיתוח אפליקציה חדשה תלויות כמעט בצורה בלעדית בעלות המפתחים. 
אפליקציה היא בסופו של יום חתיכת קוד; אוסף אותיות ומספרים שמגלמים את הרעיון של ממציא האפליקציה והיישום של אנשי הפיתוח.
בהיעדר פרמטרים אחרים כגון חומר, ייצור, ועבודת הרכבה (אשר מגלמים את העלות העיקרית של מוצר פיזי), נקבעת עלות האפליקציה בהתאם לעלות המפתחים ומספר שעות הפיתוח.

מפתחים בהודו, מזרח אירופה, סרי לאנקה ומדינות נוספות
בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית במספר התכנתים המוכשרים במדינות כגון הודו, סרי לאנקה, פיליפינים, רומניה, אוקראינה ועוד.
היתרון הגדול במיקור חוץ של עבודות למדינות הללו הוא כמובן עלות שעת העבודה ויוקר המחיה הנמוך בהשוואה לישראל ומדינות מערביות נוספות.
בעוד שתכנת ממוצע בישראל ידרוש משכורת של כ- 20,000 ש"ח לחודש, תכנת דומה בהודו עשוי להסתפק ב- 6,000 שקלים.

היתרונות מול האתגרים בעבודה עם מפתחי אפליקציות בהודו
מיקור חוץ למדינות זולות יותר הוא נוהג מקובל בעולם המערבי, וחברות רבות עושות שימוש בחברות פיתוח אפליקציות במזרח, או פותחות בעצמן מרכזי פיתוח במדינות הללו.
היתרון הגדול הוא כמובן חסכון ענק בעלות שעת העבודה של התכנת, אך ישנם גם אתגרים לא פשוטים בשימוש נכון ויעיל במיכור חוץ שכזה.
עבודה מול תכנת זר במדינה אחרת מציבה אתגרים בתחום השפה, התקשורת, הבדלי תרבות ואפילו הפרשי שעות אשר משפיעים על יכולת התקשורת בין מנהלי הפרויקט, הוגה האפליקציה והתכנת.
לעיתים האתגרים הללו מבטלים את החסכון הכספי וגוררים עבודה כפולה ועיכובים עקב אי הבנות בין התכנת לצוות הישראלי.

איך לא עובדים עם מפתחי אפליקציות בהודו ומזרח אירופה
הטעות נפוצה ביותר בעבודה במיקור חוץ מול תכנת זר היא ההנחה הסמויה שניתן להפקיד בידיו "פרויקט" מוגדר היטב, ולצפות לעבודה שלמה.
מהניסיון שלנו בפיתוח עשרות אפליקציות בעזרת תכנתים - צורת עבודה שכזו כמעט אף פעם לא תניב תוצאות.
הבדל תרבותי מעניין שחוזר על עצמו לא פעם הוא חוסר היכולת של התכנת מהמזרח הרחוק לשאול שאלות בצורה ברורה או להבדיל להסביר שאינו יודע או שאינו מבין.
בעוד שתכנת ישראלי ישאל את מנהל הפרויקט שאלות ברמה היום יומית ויוודא באופן קבוע שהעבודה מתבצעת עלפי הדרישה - תכנת זר עשוי להסכים לביצוע עבודה, אך לעבוד במשך עשרות שעות מבלי להבין מה נדרש ממנו. התוצאה היא כמובן כאוס מוחלט בקוד, חוסר התאמה לציפיות ולעיתים כשלון הפרויקט.
טעות נוספת היא הציפייה מהתכנת הזר למצוא פתרונות יצירתיים או ליצור ערך אינטלקטואלי מעבר למשימה המוגדרת.
בניגוד לחשיבה מחוץ לקופסא שאנו מורגלים בה (לטוב ולרע), מגיע התכנת ההודי מתרבות אחרת לחלוטין - תרבות של עבודה מקובעת על פי הוראות מוגדרות היטב ועבודה "לפי הספר". 
 פיתוח מוצרים
אילוסטרציה: מפתחי אפליקציות בהודו

אז איך כן עובדים עם מפתחי אפליקציות זרים?
שימוש בתכנתים זרים יכול עדיין להיות יעיל ואפקטיבי אם התהליך נעשה בצורה נכונה.
אנו ממליצים תמיד להעזר ב"מהנדס מערכת" או מנהל פרויקט מקומי אשר עובד על תכן המערכת ממבט על, ובהמשך לכך מאפיין ומבצע את הגדרת המשימות ותתי המשימות לתכנתים.
אותן תתי משימות קטנות ומוגדרות היטב, ה"עבודה הסיזיפית" של של כתיבת קטעי קוד ושימוש בספריות קוד מוכנות, יכולות להיעשות על ידי תכנתים זרים בצורה מקצועית מאוד, מהירה וזולה. 
על ידי חלוקת עבודת הפיתוח לקטעי עבודה קטנים ומוגדרים היטב, ניתן מצד אחד ליהנות מהניצוץ היצירתי והניסיון המערכתי של מהנדס מערכת מנוסה, ומהצד השני להרוויח מעלויות פיתוח נמוכות יותר ע"י שימוש בשעות עבודה זולות יותר של מפתחי אפליקציות ותכנתים בהודו ומדינות זולות אחרות.

זכרו, פיתוח אפליקציית מובייל מרעיון למוצר אמיתי הוא בעצם תהליך המבוסס על תקשורת. הרעיון המקורי מתורגם ממוחו הקודח של הוגה האפליקציה לקוד ממוחשב, והתקשורת האפקטיבית בין בעלי המקצוע בדרך היא אשר תביא בסופו של יום ליצירת אפליקציה קרובה ככל הניתן לרעיון המקורי.
עבודה עם מנהל פרויקט ישראלי מקומי ושימוש במיקור חוץ בצורה חכמה, יכולות לעשות את ההבדל בין אפליקציה כושלת לבין הצלחה מסחרית גדולה.